גירושין בהסכמה: איך נפרדים בכבוד ושומרים על מה שחשוב

מה זה בעצם גירושין בהסכמה?

במובן המשפטי, גירושין בהסכמה הם מצב שבו בני הזוג חותמים יחד על הסכם גירושין שמסדיר את כל הנושאים שביניהם, ומביאים אותו לאישור. במובן האנושי זה משהו רחב יותר: החלטה לנהל את הפרידה כשני מבוגרים שמחפשים פתרון, ולא כשני יריבים שמחפשים ניצחון. הבחירה בדרך הזאת נעשית בדרך כלל בשלב מוקדם, לפעמים כבר בשיחה הראשונה על הפרידה, ולכן כדאי לחשוב עליה עוד לפני שפונים לעורך דין או משתפים את המשפחה.

חשוב להבין שהסכמה אינה אומרת שאין מחלוקות. כמעט כל זוג שנפרד חלוק על משהו, על חלוקת הזמן עם הילדים, על הדירה, על מזונות. ההבדל הוא בדרך שבה פותרים אותן. בזוגות שמצליחים להיפרד בהסכמה, המחלוקת עוברת דרך שיחה, גישור ופשרה, ולא דרך כתבי טענות.

בישראל יש גם הליך יישוב סכסוך שמחייב בדרך כלל פגישות מהו״ת (מידע, היכרות ותיאום) לפני פתיחת הליך משפטי בענייני משפחה. את הפרטים המשפטיים המדויקים כדאי לברר מול עורך דין לדיני משפחה, כי הם משתנים ואינם בתחום של ייעוץ זוגי.

האם אפשר להיפרד בהסכמה כשיש כעס גדול?

זו אולי השאלה הנפוצה ביותר, והתשובה היא שכן, ברוב המקרים. הכעס לא צריך להיעלם כדי שאפשר יהיה להסכים. הוא צריך לקבל מקום משלו, מחוץ לחדר שבו מחליטים על הילדים והכסף.

נניח שאחד מבני הזוג גילה בגידה לפני כמה חודשים. הרצון להעניש מובן לגמרי. אבל כשהרצון הזה נכנס למשא ומתן על הסדרי שהות, הוא גורם בדרך כלל לנזק לילדים ולשני ההורים, והתהליך מתארך ומתייקר. זוגות רבים מגלים שכאשר יש מקום נפרד לעבד את הפגיעה, למשל בליווי אישי או בעבודה על טיפול אחרי בגידה גם כשהכיוון הוא פרידה, קל יותר לשבת אחר כך ולדבר עניינית.

יש גם מצבים שבהם הסכמה פשוט אינה בטוחה: אלימות, איומים, שליטה כלכלית או פחד ממשי. במצבים כאלה הגנה משפטית ואישית קודמת לכל ניסיון לגישור.

מה ההבדל בין גישור, עורכי דין וייעוץ זוגי בפרידה?

הרבה זוגות מתבלבלים בין התפקידים, ולכן כדאי לעשות סדר:

• גישור גירושין הוא תהליך שבו מגשר ניטרלי עוזר לשניכם להגיע להסכם. המגשר לא מייצג אף אחד מכם, והמטרה היא מסמך מוסכם.
• עורך דין לדיני משפחה מייצג צד אחד, מסביר את הזכויות ובודק שההסכם הוגן מבחינתו. גם בגישור מומלץ בדרך כלל שכל צד יתייעץ עם עורך דין לפני חתימה.
• ייעוץ זוגי בפרידה אינו עוסק בחלוקת הרכוש. הוא עוסק ביכולת לדבר, בעיבוד ההחלטה, בהכנה לשיחה עם הילדים ובבניית שפה חדשה כהורים.

שלושת הגורמים משלימים זה את זה. זוג שמגיע לגישור אחרי כמה פגישות של ליווי בפרידה מגיע בדרך כלל רגוע יותר, עם פחות מטען שמתפרץ בכל נקודת מחלוקת.

איך מתחילים תהליך של פרידה בהסכמה?

אין סדר אחד שמתאים לכולם, אבל יש כמה צעדים שחוזרים אצל זוגות שעוברים את זה בשלום יחסי:

1. לוודא ששניכם יודעים שזו החלטה. לפעמים צד אחד כבר בחוץ והשני עדיין מקווה. פער כזה מחבל בכל משא ומתן. אם יש ספק אמיתי, ייעוץ הבחנה נועד לבדוק אותו לפני שממשיכים.
2. להסכים על כללי התנהלות זמניים. מי ישן איפה, מה אומרים לסביבה, איך משלמים חשבונות בינתיים.
3. לאסוף מידע כספי משותף. חשבונות, הלוואות, חיסכון, פנסיה. שקיפות בשלב הזה מונעת חשדות בהמשך.
4. להתייעץ, כל אחד בנפרד, עם עורך דין כדי להבין את התמונה המשפטית.
5. לבחור מסלול: גישור, הסכם דרך עורכי דין שמחויבים לפתרון מוסכם, או שילוב.
6. לתכנן את השיחה עם הילדים כצעד נפרד, בזמן הנכון.

הרשימה נראית טכנית, אבל כל סעיף בה טעון רגשית. זה המקום שבו רוב התהליכים נתקעים.

איך מדברים על הילדים בלי להפוך אותם לקלף?

השאלה המרכזית בכל פרידה עם ילדים היא איך תיראה ההורות מעכשיו. הדרך הבטוחה ביותר להגיע להסכמה היא לנסח את השאלות מנקודת המבט של הילדים: מה הם צריכים כדי להרגיש בטוחים, ולא כמה ימים מגיעים לכל הורה.

זוג שמגיע ומספר שהוויכוח תקוע על חלוקה של שלושה או ארבעה לילות בשבוע יכול לגלות, כשבוחנים את זה לעומק, שהמחלוקת האמיתית היא על פחד. אחד מפחד לאבד את הקשר, השני מפחד שהילדים יחיו בלי שגרה. כשהפחדים נאמרים בקול, נפתחות אפשרויות שלא נראו קודם, כמו ארוחת ערב קבועה באמצע השבוע או חלוקה שמשתנה לפי גיל.

על הכלים לעבודה משותפת לאורך זמן אפשר לקרוא בעמוד על הורות משותפת, ועל השיחה עצמה עם הילדים במאמר איך לספר לילדים על פרידה.

מה עוזר לשמור על שיחות ענייניות בזמן הפרידה?

בתקופה של פרידה, גם שיחה על מי אוסף את הילד מהגן יכולה להתפוצץ. כמה הרגלים פשוטים מורידים את הלחץ:

• להפריד בין ערוצים. הודעות כתובות לעניינים לוגיסטיים, ושיחות על נושאים רגישים רק בזמן מתוכנן.
• לכתוב הודעות קצרות וענייניות, ולקרוא אותן שוב לפני שליחה. אם יש בהן עקיצה, למחוק אותה.
• לא לפתוח היסטוריה. ״גם לפני חמש שנים עשית בדיוק את זה״ מחזיר את הדיון לזוגיות במקום להתקדם.
• לקחת הפסקה כשמרגישים הצפה, ולהגיד את זה במפורש: ״אני צריך רבע שעה, אחזור לזה.״

מחקרי ג׳ון גוטמן על ״ארבעת הפרשים״ תיארו ביקורת, בוז, התגוננות והתחמקות כדפוסים שמנבאים הידרדרות בזוגיות. אותם דפוסים מופיעים גם בפרידה, ושם הם מקשים על הסכמות. הכרה שלהם, כפי שמוסבר במאמר על ארבעת הפרשים של גוטמן, עוזרת לתפוס את הרגע שבו שיחה מתחילה להשתבש.

איך ליווי רגשי משתלב בגירושין בהסכמה?

ייעוץ בזמן פרידה נראה שונה מייעוץ זוגי שמטרתו לשקם את הקשר. המטרה אינה להחזיר אתכם זה לזו. היא לעזור לכם לסיים פרק בצורה שלא תשאיר הרס מאחור.

בפגישות כאלה אני מבקשת לשמוע את שניכם, גם את מי שיזם את הפרידה וגם את מי שנמצא בה בעל כורחו. לעתים קרובות לכל אחד יש סיפור שונה על מה קרה, ואין צורך להכריע מי צודק. מה שכן צריך הוא מקום שבו כל סיפור נשמע, כדי שלא יתפרץ אחר כך בחדר הגישור או מול הילדים.

נושאים שעולים לרוב בליווי כזה:

• אבל על מה שהיה ועל מה שלא יהיה.
• אשמה, בעיקר אצל מי שיזם.
• הכנה לשיחה עם הילדים ועם המשפחה המורחבת.
• גבולות חדשים: מה מותר לשאול, מתי מתקשרים, איך מתנהגים באירועים משותפים.

איך מתמודדים עם המשפחה המורחבת והסביבה?

הרבה פעמים ההסכמה בין בני הזוג קיימת, ודווקא הסביבה מלבה את האש. הורים שנפגעו בשם הילד שלהם, חברים שבוחרים צד, אחים שמציעים ״עורך דין טוב שיוציא ממנו הכל״. הכוונות בדרך כלל טובות, אבל ההשפעה יכולה להיות הרסנית.

נניח שאישה מגיעה לפגישת גישור אחרי ארוחת שישי אצל ההורים, שבה אביה חזר שוב ושוב על כך שהיא ״ותרנית מדי״. היא מגיעה נסערת, מקשיחה עמדות, והשיחה שהתקדמה יפה בשבוע הקודם נתקעת. זה קורה לעתים קרובות.

כמה דרכים לצמצם את ההשפעה הזאת:

• להסכים ביניכם על נוסח אחיד שתגידו למשפחה ולחברים, קצר ובלי פרטים.
• לבקש מהקרובים במפורש: ״אני צריך תמיכה, לא עצות משפטיות.״
• לא לשתף את המשפחה בכל שלב במשא ומתן. פחות מידע אומר פחות לחץ.
• לזכור שסבים וסבתות ימשיכו להיות חלק מחיי הילדים, ולכן כדאי לשמור איתם על קשר מכבד משני הצדדים.

גם בני המשפחה עוברים אבל. כשנותנים להם הסבר שקט ובטוח, הם נוטים בדרך כלל להירגע ולתמוך.

איך נראים החיים אחרי שההסכם נחתם?

הרבה זוגות מדמיינים שהחתימה על ההסכם היא קו הסיום. בפועל, זו תחילתו של פרק חדש שבו עדיין צריך לתאם, לדבר ולפעמים לשנות. ילדים גדלים, מקומות עבודה משתנים, מישהו פוגש בן או בת זוג חדשים. כל אחד מהשינויים האלה עלול לפתוח מחדש מתחים ישנים.

זוגות שמסתדרים טוב לאורך זמן נוטים לקבוע לעצמם מנגנון לעדכונים. למשל, שיחה קבועה פעם בחודש על ענייני הילדים, בזמן ובמקום ניטרליים. או הסכמה שכל שינוי משמעותי, כמו מעבר עיר, יידון קודם בגישור לפני שפונים לגורמים משפטיים.

גם הכניסה של בן או בת זוג חדשים דורשת מחשבה. כדאי לתאם מתי ואיך מציגים אותם לילדים, כדי שההורה השני לא ישמע על כך לראשונה מהילדים. על המורכבות של משפחה שנבנית מחדש אפשר לקרוא במאמר על משפחה מורכבת ופרק ב׳.

מה עולה פרידה בהסכמה, רגשית וכלכלית?

קשה לדבר על מחיר בלי לדבר על החלופה. מאבק משפטי ממושך עולה הרבה יותר בכסף, בזמן ובעיקר באנרגיה נפשית, ולעתים קרובות משאיר צלקות גם אצל הילדים. פרידה בהסכמה אינה זולה בהכרח, אבל ההוצאות בה צפויות יותר.

ההוצאות הנפוצות כוללות בדרך כלל גישור, ייעוץ משפטי לכל צד ואגרות. מי שבוחר גם ליווי רגשי יוסיף פגישות ייעוץ. מחיר פגישה זוגית אצל מטפלים פרטיים בישראל נע לרוב בין כ-350 לכ-700 ש״ח, ופרטים נוספים על המבנה והתהליך יש בעמוד מחירים ותהליך. את המחיר המדויק אצלי מקבלים בשיחת ההיכרות.

המחיר הרגשי קשה יותר למדידה. הוא כולל ויתור על תחושת צדק מלאה, קבלה שלא כל פגיעה תקבל הכרה, והסכמה לפשרות שאינן נוחות. זוגות רבים מגלים שהוויתור הזה שווה את השקט שמגיע אחריו, בעיקר כשיש ילדים ושנים ארוכות של הורות משותפת לפניהם.

מתי גירושין בהסכמה כבר לא מתאימים?

לא כל פרידה יכולה או צריכה להיות מוסכמת. כדאי לעצור ולפנות לייעוץ משפטי מיידי כאשר:

• יש אלימות פיזית, מילולית או כלכלית, או חשש ממנה.
• צד אחד מסתיר נכסים או מסרב לשקיפות בסיסית.
• יש איום לחטוף ילדים או לנתק אותם מההורה השני.
• אחד הצדדים מרגיש שהוא מסכים רק מתוך פחד.

במצבים האלה, הסכמה מדומה עלולה לפגוע במי שחלש יותר. הגנה קודמת לנעימות. ואם עדיין לא הגעתם להחלטה, אולי כדאי לחזור צעד אחורה ולקרוא על מחשבות על גירושין ועל האפשרות לבדוק את הקשר לפני שמסיימים אותו.

רוצים לקרוא עוד על התחום? העמוד המרכזי על פרידה וגירושין מרכז את כל מה שכדאי לדעת, כולל איך נראה התהליך.

המאמר נועד להסבר כללי ואינו מחליף ייעוץ אישי. אם יש בבית אלימות או חשש לביטחון, אפשר לפנות בכל שעה למוקד 118 של משרד הרווחה.