לימור פיינה יועצת זוגית לשיחת היכרות
הורים כצוות

הורות משותפת: ייעוץ להורים, יחד או אחרי פרידה

בין אם אתם חיים יחד ובין אם נפרדתם, הילדים צריכים שני הורים שמסוגלים לדבר. ייעוץ בהורות משותפת עוזר לבנות שיתוף פעולה גם כשיש מחלוקות וכאב.

תמונת אווירה לנושא הורות משותפת: ייעוץ להורים, יחד או אחרי פרידה
בקצרה

ייעוץ בהורות משותפת עוזר לשני הורים לתאם ביניהם החלטות, כללים ותקשורת סביב הילדים, גם כשהם חלוקים או כבר לא בזוגיות. המטרה היא להוציא את הילדים מקו האש, להפחית ויכוחים חוזרים, ולבנות דרך עבודה עניינית ומכבדת שמתאימה לשני הבתים או לבית המשותף.

מה זה הורות משותפת?

הורות משותפת היא הדרך שבה שני הורים מגדלים ילדים יחד: מקבלים החלטות, מחלקים אחריות, מציבים גבולות ומעבירים לילדים מסר עקבי. המונח משמש הרבה בהקשר של הורים גרושים או פרודים, אבל הוא רלוונטי לא פחות לזוגות שחיים תחת קורת גג אחת ומרגישים שבכל הנוגע לילדים הם מושכים לכיוונים הפוכים.

בשני המצבים, הילדים מרגישים את האווירה. הם לא צריכים הורים שמסכימים על הכל. הם צריכים הורים שיודעים לחלוק בלי להפוך אותם לשליחים, לשופטים או לתחמושת. על זה בדיוק אנחנו עובדים בייעוץ.

למה הורים שחיים יחד רבים כל כך על חינוך הילדים?

כל אחד מאיתנו מגיע להורות עם ״תוכנה״ מהבית שבו גדל. אחד גדל בבית עם הרבה חופש ומעט כללים, השנייה בבית שבו כל דבר היה מסודר ומוקפד. אחד רואה בבכי של ילד משהו שצריך להרגיע מיד, השנייה חושבת שחשוב ללמוד להתמודד. אף אחד מכם לא טועה בהכרח. אתם פשוט מגיעים ממקומות שונים.

נניח שזוג מגיע ומספר שכל ערב, בשעת השינה, מתפתח ויכוח. היא רוצה להשכיב ב-20:00 בדיוק, הוא ״מקלקל״ עם עוד סיפור ועוד משחק. מאחורי הוויכוח הזה יש הרבה יותר מסדר יום. היא עייפה ומרגישה שהיא לבד באכיפה, הוא מרגיש שזה הזמן היחיד שלו עם הילדים אחרי יום עבודה ארוך. כשמבינים את זה, אפשר למצוא פתרון שמכבד את שני הצרכים.

נושאים שחוזרים לעיתים קרובות:

  • גבולות ומשמעת, ומה עושים כשילד לא מקשיב.
  • מסכים, טלפונים ושעות שינה.
  • לימודים, חוגים וכמה לדחוף.
  • דת, מסורת וחגים, במיוחד בזוגות מרקע שונה.
  • התערבות סבים וסבתות.

הרחבה על כך יש במאמר מחלוקות על חינוך הילדים. וכשהוויכוחים האלה מתחילים לחלחל לכל שאר הזוגיות, כדאי לקרוא גם על ריבים כל הזמן.

איך נראית הורות משותפת אחרי פרידה או גירושין?

הפרידה מסיימת את הזוגיות, אבל לא את ההורות. מהרגע שיש שני בתים, צריך לבנות מערכת יחסים חדשה: לא בני זוג, ועדיין שותפים לדבר הכי חשוב בחיים. זה אחד המעברים הרגשיים הקשים ביותר, כי הכאב, הכעס והאכזבה מהזוגיות עדיין נוכחים, ובאותו זמן צריך לתאם איסוף מהגן ומי קונה נעליים.

אנשי מקצוע מתארים לעיתים קרובות כמה דפוסים של הורות אחרי פרידה:

  • שיתוף פעולה: ההורים מדברים, מתייעצים ומגמישים כשצריך.
  • הורות מקבילה: כל הורה מנהל את הבית שלו, הקשר ביניהם מינימלי ועסקי, ורק ההחלטות הגדולות מתואמות. זה מתאים במיוחד כשיש הרבה מתח.
  • סכסוך מתמשך: כל נושא הופך למאבק, והילדים נמצאים באמצע.

המטרה בייעוץ היא להתרחק מהדפוס השלישי. לא תמיד אפשר להגיע לשיתוף פעולה מלא, וזה בסדר. גם הורות מקבילה מסודרת ושקטה היא הישג גדול לילדים.

מה עושים בייעוץ הורות משותפת?

הייעוץ ממוקד ומעשי. בפגישה הראשונה אני מבקשת לשמוע את שניכם: מה עובד, איפה נתקעים, ומה כל אחד מכם הכי מודאג ממנו לגבי הילדים. לפעמים כבר בשיחה הזו מתברר שיש יותר הסכמה ממה שחשבתם.

על מה עובדים

  1. כללי תקשורת: באיזה ערוץ מדברים, באיזה טון, ומה עושים כשהשיחה מתחילה להתלהט. אצל הורים פרודים זה לפעמים כולל הסכמה שכל התיאום נעשה בכתב, בקצרה ובעניין.
  2. הסכמות על הדברים הגדולים: בריאות, חינוך, גבולות מרכזיים, שימוש במסכים.
  3. גמישות בדברים הקטנים: לקבל שבבית אחר יש כללים קצת אחרים, כל עוד הם לא פוגעים בילדים.
  4. מעברים בין בתים: איך נראה יום ההחלפה, מה הילדים לוקחים איתם, ואיך לא הופכים אותו לרגע של מתח.
  5. אירועים משותפים: ימי הולדת, טקסי סיום, חגים. מה עושים יחד ומה בנפרד.

הכלים דומים לאלה שמשמשים בעבודה על תקשורת זוגית, אבל מותאמים לשותפות הורית ולא לזוגיות רומנטית.

איך שומרים על הילדים מחוץ לסכסוך?

הילדים צריכים לדעת שמותר להם לאהוב את שני ההורים בלי לבגוד באף אחד. כמה עקרונות שעוזרים, גם כשקשה:

  • לא לדבר רע על ההורה השני מול הילדים, גם לא ברמיזה.
  • לא להשתמש בילדים כשליחים: ״תגיד לאבא שלך ש...״.
  • לא לחקור אותם אחרי שחזרו מהבית השני.
  • לא לריב בזמן איסוף או החזרה.
  • לאפשר להם לדבר על הבית השני בחופשיות ובשמחה.

זה נשמע פשוט על הנייר, וקשה מאוד כשכואב. בייעוץ יש מקום לפרוק את הכעס והפגיעה, כדי שהם לא ייצאו דרך הילדים. אם אתם עומדים לפני שיחה עם הילדים על הפרידה, יש מאמר שכדאי לקרוא: איך לספר לילדים על פרידה.

מה לגבי משפחה מורכבת ופרק ב׳?

כשאחד ההורים או שניהם נכנסים לזוגיות חדשה, ההורות המשותפת מקבלת עוד שכבה. יש בן זוג או בת זוג חדשים שנכנסים לחיי הילדים, לפעמים יש גם ילדים שלהם, ויש שאלות רגישות: מה התפקיד של האדם החדש, מי מציב גבולות, איך מציגים אותו לילדים, ומה קורה כשההורה השני מרגיש מאוים.

בייעוץ אפשר לעבוד גם על המעבר הזה, לפעמים עם שני ההורים הביולוגיים ולפעמים עם הזוג החדש. כל מקרה שונה. על האתגרים הייחודיים של המצב הזה אפשר לקרוא עוד במאמר משפחה מורכבת ופרק ב׳.

מתי ייעוץ הורות משותפת לא מתאים?

ייעוץ משותף מניח ששני ההורים יכולים לשבת באותו חדר, או באותה שיחת וידאו, בלי סכנה. כשיש אלימות במשפחה, איומים, שליטה כפייתית או חשש לפגיעה בילדים, ייעוץ משותף אינו הכלי המתאים, ולעיתים הוא אף מסוכן. במצבים כאלה חשוב לפנות לגורמי הרווחה ולגורמים המקצועיים המתאימים. קו 118 של משרד הרווחה זמין לפניות בנושא.

חשוב גם להבהיר: אני לא עוסקת בייעוץ משפטי, לא קובעת הסדרי שהות ולא כותבת חוות דעת לבית משפט. שאלות משפטיות יש להפנות לעורך דין לדיני משפחה או למגשר מוסמך. הייעוץ אצלי מתמקד בצד הרגשי והתקשורתי של ההורות המשותפת. על הליווי הרגשי בתהליך הפרידה עצמו יש עמוד נפרד: ליווי בפרידה וגירושין.

איך נראית שיחת תיאום טובה בין הורים?

הרבה מהסכסוכים בין הורים, בזוגיות או אחרי פרידה, מתחילים בשיחות תיאום שנראות תמימות. ״מי לוקח את הילדה לחוג ביום שלישי?״ הופך תוך דקה ל״אתה אף פעם לא זוכר כלום״. כדי למנוע את זה, כדאי לחשוב על שיחות תיאום כמו על פגישת עבודה: יש נושא, יש מטרה, ויש סוף.

כמה כללים מעשיים

  • ערוץ קבוע: להחליט איפה מתאמים. לוח שנה משותף, קבוצת הודעות של שניכם בלבד, או אפליקציה ייעודית להורים פרודים. כשכל המידע במקום אחד, יש פחות ״לא אמרת לי״.
  • הודעות קצרות ועובדתיות: מה, מתי, איפה. בלי תוספות רגשיות ובלי הערות על העבר.
  • זמן תגובה סביר: להסכים מראש תוך כמה זמן עונים, כדי שהשקט לא יתפרש כהתעלמות.
  • לא לתאם דרך הילדים, גם לא בדברים קטנים.
  • פגישת תיאום תקופתית: פעם בחודש, או לפני פתיחת שנת לימודים וחגים, לעבור יחד על מה שמגיע.

נניח שהורים פרודים מגיעים לפגישה אחרי חודשים שבהם כל הודעה ביניהם נגמרת בצעקות. אחרי שהם מסכימים על ערוץ אחד ועל ניסוח קצר ועובדתי, המתח יכול לרדת באופן מורגש, גם אם הכעס עדיין שם. המבנה פשוט מגן על שניהם מלהיגרר.

על הכלים הבסיסיים של שיחה שלא הופכת לריב יש מאמר נפרד: איך לדבר בלי לריב. הם עובדים גם בין הורים שכבר לא חיים יחד.

מה עושים עם ההבדלים בין הבתים?

בבית אחד מותר קינוח כל ערב, בשני רק בשבת. בבית אחד השינה בשמונה וחצי, בשני בתשע וחצי. הילדים מסתגלים להבדלים כאלה הרבה יותר טוב ממה שהורים חוששים, כל עוד המבוגרים לא הופכים אותם לנושא של מאבק. מה שחשוב הוא עקביות בדברים הגדולים, ובעיקר מסר ברור ששני ההורים מכבדים זה את זה.

אילו סימנים מראים שההורות המשותפת שלכם נתקעה?

  • הילדים יודעים למי לפנות כדי לקבל ״כן״, ומשתמשים בזה.
  • כל החלטה, גם קטנה כמו שעת שינה או מסך, הופכת לוויכוח.
  • אחד מכם מרגיש שהוא ״ההורה הרע״ שתמיד מציב גבולות.
  • אחרי פרידה, העברת הילדים בין הבתים מלווה במתח, בהערות או בשתיקה קרה.
  • הילדים מעבירים הודעות בין ההורים, או נשאלים מה קרה בבית השני.
  • אתם מבטלים זה את החלטותיו של זה מול הילדים.

כשכמה מהסימנים האלה חוזרים, אין בזה עדות לכך שאתם הורים גרועים, ולרוב חסר פשוט מנגנון מוסכם לקבלת החלטות. על מחלוקות של זוגות שחיים יחד אפשר לקרוא במאמר מחלוקות על חינוך הילדים, ועל משפחות עם ילדים משני הצדדים במאמר משפחה מורכבת ופרק ב׳.

מה אומרות גישות מקצועיות מוכרות על הורות משותפת?

הספרות המקצועית מתארת שני דגמים עיקריים של הורות אחרי פרידה. בהורות משותפת שיתופית ההורים מדברים, מתייעצים ומתאמים באופן שוטף. בהורות מקבילה, שמתאימה למצבים של קונפליקט גבוה, כל הורה מנהל את הזמן שלו עם הילדים בעצמאות יחסית, והתקשורת ביניהם מצומצמת, כתובה ועניינית. אין דגם אחד נכון, ויש משפחות שעוברות מהשני לראשון עם הזמן.

מחקרים רבים בתחום התפתחות הילד מצביעים על כך שמה שפוגע בילדים הוא בעיקר חשיפה מתמשכת לסכסוך בין ההורים, יותר מעצם הפרידה. מכאן שהמטרה המרכזית היא להוריד את הסכסוך מהזירה שבה הילדים נמצאים.

גם גישות זוגיות מוכרות, כמו שיטת גוטמן, תורמות לעבודה הזו: ניסוח בקשה בלי ביקורת, הבחנה בין בעיות שאפשר לפתור לבין מחלוקות קבועות שצריך ללמוד לחיות איתן, וקטיעה של שיחה לפני שהיא מסלימה. אני משתמשת ברעיונות האלה כידע כללי ומתאימה אותם למשפחה שלכם.

איך נראה התהליך שלב אחר שלב?

  1. פגישה משותפת או נפרדת. כשהמתח גבוה, לפעמים מתחילים בפגישה נפרדת עם כל הורה, כדי לשמוע כל צד בלי הפרעה.
  2. הגדרת מטרה משותפת. כמעט תמיד היא קשורה לשלום של הילדים, וזו נקודת מוצא ששני ההורים יכולים להסכים עליה.
  3. מיפוי נקודות החיכוך. לוחות זמנים, חגים, מסכים, בית ספר, בני זוג חדשים.
  4. כללי תקשורת. באיזה ערוץ מדברים, באיזה טון, ומה עושים כשמישהו חורג.
  5. פתרון בעיות ספציפיות. נושא אחד בכל פעם, עם הסכמה כתובה כשצריך.
  6. מעקב והתאמה. ילדים גדלים, והסכמות צריכות להתעדכן.

אם אתם עדיין בתחילת הפרידה, כדאי לקרוא גם את איך לספר לילדים על פרידה ואת גירושין בהסכמה.

איך זה נראה במציאות? תרחישים מייצגים

הדוגמאות הבאות כלליות ואינן מתארות משפחות אמיתיות.

נניח הורים נשואים שרבים על גבולות

אחד מקפיד על שעות שינה, השני מוותר ״כי הם רק ילדים״. בייעוץ מתברר שכל אחד מגן על ערך אחר, סדר מול חום, ושניהם חשובים. הם מסכימים על כמה כללים קבועים ומשאירים לכל הורה גמישות בשאר.

נניח הורים גרושים שכל העברה ביניהם היא פיצוץ

ההחלפה נעשתה ליד הבית, מול הילדים, עם הערות עוקצניות. הם עוברים להחלפה בבית הספר, לתיאום בכתב בלבד, ולפגישה חודשית קצרה על נושאים חשובים. המתח לא נעלם, אבל הילדים כבר לא נמצאים בתוכו.

נניח משפחה בפרק ב׳

בת זוג חדשה נכנסת לתמונה, והאם מרגישה שמחליפים אותה. שיחה על תפקידים ועל גבולות ברורים מרגיעה את כל המבוגרים, והילדים מרוויחים מזה ישירות.

מה אפשר לעשות בבית כבר מעכשיו?

  • לא לדבר על ההורה השני בצורה מזלזלת מול הילדים, גם כשקשה.
  • לא להשתמש בילדים כשליחים או כמקור מידע.
  • לקבוע ערוץ אחד לתיאום, למשל קבוצת הודעות או יומן משותף, ולשמור בו על טון עסקי.
  • לפני שמגיבים להודעה מעצבנת, לחכות שעה.
  • להסכים על שלושה כללים שחלים בשני הבתים, ולוותר על השאר.

אני נמצאת בבת ים ומלווה הורים מבת ים ומגוש דן בפגישות בקליניקה, ומכל הארץ בייעוץ אונליין, שמאפשר לפעמים להורים שגרים בערים שונות להיפגש בלי לנסוע. פרטים על פגישות באזור יש בעמוד ייעוץ זוגי בבת ים.

איך מדברים עם הילדים על ההסכמות החדשות?

כשההורים מגיעים להסכמות, כדאי שהילדים ישמעו עליהן מהשניים יחד, במילים שמתאימות לגילם. ילדים צעירים צריכים בעיקר לדעת מה יקרה מחר ומי יאסוף אותם. ילדים גדולים יותר רוצים לרוב להבין את ההיגיון ולהרגיש שדעתם נשמעת, גם אם ההחלטה נשארת בידי ההורים. משפט פשוט כמו ״דיברנו, והחלטנו יחד שבשני הבתים המסכים נסגרים בתשע״ עושה הרבה. הוא מראה לילדים שיש מבוגרים שעובדים כצוות, וזה בדיוק מה שמרגיע אותם.

איך מתחילים ייעוץ בהורות משותפת?

הצעד הראשון הוא שיחת היכרות. אפשר שכל הורה יפנה בנפרד, ואז נחשוב יחד איך לשלב את השני. לפעמים הורה אחד מגיע ראשון, כי השני עדיין לא מוכן. גם זה בסדר, ויש הרבה מה לעשות גם בעבודה עם הורה אחד.

הפגישות יכולות להתקיים בקליניקה או בייעוץ זוגי אונליין, שנוח במיוחד להורים פרודים שגרים במקומות שונים או שמרגישים בטוחים יותר כשכל אחד נמצא בבית שלו. מידע על התהליך והעלויות יש בעמוד מחירים ותהליך העבודה, וכשתרצו, צרו קשר.

שאלות שחוזרות על עצמן

האם אפשר לעשות ייעוץ הורות משותפת אחרי גירושין קשים?

כן, ולעיתים קרובות דווקא אז הוא הכי נחוץ. הייעוץ לא דורש שתהיו חברים. הוא עוזר לבנות דרך עבודה עניינית סביב הילדים, גם כשיש כעס. כשהמתח גבוה מאוד, אפשר להתחיל ממודל של הורות מקבילה עם תקשורת מינימלית.

האם היועצת קובעת הסדרי שהות או כותבת המלצה לבית המשפט?

לא. הייעוץ עוסק בצד הרגשי והתקשורתי של ההורות המשותפת. הסדרי שהות, משמורת ומזונות הם נושאים משפטיים, ויש לפנות בהם לעורך דין לדיני משפחה, למגשר או ליחידות הסיוע של בתי המשפט.

ההורה השני לא מוכן להגיע. האם יש טעם להגיע לבד?

יש. כשהורה אחד משנה את הדרך שבה הוא מגיב, מדבר ומציב גבולות, כל הדינמיקה משתנה. לפעמים ההורה השני מצטרף בהמשך כשהוא רואה שהשיחות נהיות רגועות יותר.

אנחנו עדיין יחד ורבים רק על הילדים. זה ייעוץ זוגי או ייעוץ הורי?

שניהם שלובים. מחלוקות על הילדים משפיעות על הזוגיות, וקשיים בזוגיות יוצאים דרך ההורות. בפגישות נתמקד במה שהכי בוער, ולרוב נגע בשני הצדדים.

מה עושים כשיש אלימות במשפחה?

במצב של אלימות, איומים או חשש לפגיעה, ייעוץ משותף אינו מתאים. חשוב לפנות לגורמי הרווחה, למשטרה במקרה חירום, או לקו 118 של משרד הרווחה, שיכוונו אתכם לעזרה המתאימה.

מה ההבדל בין הורות משותפת להורות מקבילה?

בהורות משותפת ההורים מתאמים ומתייעצים באופן שוטף. בהורות מקבילה, שמתאימה למצבים של מתח גבוה, כל הורה מנהל את זמנו עם הילדים בעצמאות, והתקשורת ביניהם מצומצמת ועניינית. הרבה משפחות מתחילות בדגם מקביל ומתקרבות לשיתופי עם הזמן.

האם בן או בת זוג חדשים יכולים להשתתף בפגישות?

לפעמים זה מועיל, בעיקר כשצריך להגדיר את התפקיד שלהם מול הילדים. בדרך כלל מתחילים עם שני ההורים בלבד, ומזמינים את בני הזוג החדשים רק אם שני ההורים מסכימים ורק כשזה משרת את המטרה.

כמה פגישות לוקח לייצב הורות משותפת?

זה תלוי ברמת הקונפליקט ובמספר הנושאים הפתוחים. יש הורים שמגיעים להסכמות בסיסיות אחרי כמה פגישות, ואחרים צריכים ליווי ארוך יותר. אפשר גם לחזור לפגישת עדכון בנקודות מעבר, כמו מעבר לבית ספר חדש.

אפשר להתחיל בשיחה אחת

שיחת היכרות קצרה, בלי התחייבות להמשך, כדי להבין מה אתם צריכים ואם אני הכתובת הנכונה בשבילכם.

לתיאום שיחת היכרותוואטסאפ
לתיאום שיחת היכרות