בן או בת הזוג לא מוכנים ללכת לייעוץ זוגי: מה עושים

למה בני זוג מסרבים ללכת לייעוץ זוגי?

הסירוב נשמע לפעמים כמו אדישות, אבל לעיתים קרובות הוא מסתיר משהו אחר. הבנה של הסיבה יכולה לשנות לגמרי את האופן שבו אתם ניגשים לשיחה.

• פחד שיאשימו אותו או אותה: הרבה אנשים מדמיינים ייעוץ זוגי כמקום שבו שני אנשים, בן הזוג והיועצת, יושבים מולם ומפרטים את כל מה שהם עושים לא בסדר.
• בושה: יש מי שגדלו בבית שבו ״לא מוציאים כביסה מלוכלכת החוצה״, ודיבור על הקשר מול זר מרגיש להם כמו בגידה בפרטיות.
• תחושה שאין בעיה: לפעמים אחד מבני הזוג באמת לא חווה את הקושי באותה עוצמה. זה לא אומר שהוא לא אכפתי. זה אומר שהחוויה שלכם שונה, וזה כשלעצמו מידע חשוב.
• חוויה קודמת רעה: טיפול שהרגיש חד צדדי, או מטפל שלא התאים, יכולים להשאיר טעם רע.
• פחד שהשיחה תוביל לפרידה: לפעמים מי שמסרב חושש שאם יפתחו את הדברים, יתברר שהם גרועים יותר ממה שחשב.
• עייפות ומשאבים: זמן, כסף, שמרטף. לפעמים הסירוב פרקטי לגמרי.

איך לדבר עם בן או בת הזוג על ייעוץ זוגי בלי לגרום להתגוננות?

הדרך שבה מעלים את הנושא משפיעה מאוד על התגובה. כמה עקרונות שעוזרים:

לבחור את הרגע

לא באמצע ריב, לא כשאחד מכם עייף אחרי יום ארוך, ולא כשהילדים מאזינים. רגע שקט, בלי לחץ זמן.

לדבר על עצמכם

נניח שאחת מבנות הזוג אומרת: ״אתה אף פעם לא מדבר איתי, אנחנו צריכים ייעוץ״. המשפט הזה מציב את השני כבעיה ואת הייעוץ כעונש. נסו במקום זאת משהו כמו: ״אני מרגישה רחוקה ממך בזמן האחרון, וזה עצוב לי. אני רוצה שנחזור להיות קרובים, ואני חושבת שעזרה מבחוץ יכולה לעזור לנו לשנינו.״

להדגיש את ה״אנחנו״

ייעוץ זוגי עוסק בדפוס שנוצר ביניכם, ולא באדם אחד שצריך לתקן. ככל שתצליחו להעביר את זה, כך יירד הפחד מהאשמה. אפשר להיעזר במאמר איך לדבר בלי לריב כדי להתכונן לשיחה.

להקשיב לתשובה

אם התשובה היא ״לא״, שאלו בסקרנות אמיתית מה מפריע. ״מה הכי מלחיץ אותך בזה?״ עשויה לפתוח שיחה הרבה יותר מאשר ניסיון לשכנע.

אילו הצעות מעשיות יכולות להוריד את ההתנגדות?

לפעמים ההתנגדות היא לרעיון הגדול, ולא לצעד הקטן. הנה כמה הצעות שקל יותר להגיד להן ״כן״:

1. פגישה אחת בלבד: ״בוא ננסה פגישה אחת. אם זה לא מתאים לך, לא נמשיך.״ פגישה אחת מרגישה פחות מאיימת מ״תהליך״.
2. שיתוף בבחירה: תנו לבן או בת הזוג לבחור את היועץ או היועצת, או לפחות להיות שותפים לבחירה. זה מחזיר תחושת שליטה.
3. שיחת טלפון מקדימה: אפשר להציע שהשני ידבר קודם בטלפון עם היועצת וישאל את כל השאלות שלו.
4. אונליין: לחלק מהאנשים הרבה יותר נוח להתחיל מהבית, בסביבה המוכרת. מידע נוסף בעמוד ייעוץ זוגי אונליין.
5. מטרה מוגדרת: ״אני רוצה שנלמד לדבר על כסף בלי לריב״ נשמע הרבה יותר נגיש מ״אני רוצה שנציל את הנישואין״.

חשוב גם להימנע מאיומים כמו ״אם לא תבוא, אני עוזבת״. גם כשהם נובעים מייאוש אמיתי, איומים נוטים להגביר את ההתנגדות ולהכניס את הצד השני לתהליך מתוך פחד, ולא מתוך רצון.

האם אפשר ללכת לייעוץ זוגי לבד?

כן, וזה אחד הדברים שהכי פחות מוכרים. זוגיות היא מערכת: כשאחד מבני הזוג משנה את התגובה שלו, המערכת כולה נאלצת להשתנות. זה לא אומר שאתם אחראים לבד על הקשר. זה אומר שיש לכם השפעה גם כשהשני לא בחדר.

בייעוץ זוגי לאחד מבני הזוג אפשר לעבוד על:

• הבנת הדפוס שחוזר ביניכם, והחלק שלכם בו.
• דרכים אחרות להגיב ברגעי מתח, למשל להאט במקום להסלים.
• בירור מה אתם באמת רוצים ומה הגבולות שלכם.
• התמודדות עם הבדידות והתסכול שהמצב יוצר.

לא פעם, כשבן או בת הזוג רואים שמשהו משתנה, הם מתחילים לסקרן ומבקשים להצטרף. הרחבה במאמר ייעוץ זוגי לאחד מבני הזוג.

מה אפשר לעשות בבית בינתיים?

גם בלי ייעוץ פורמלי, יש צעדים שיכולים להקל על המתח ולפעמים גם לפתוח את הדלת:

• להוריד את עוצמת הביקורת: ביקורת על האופי, כמו ״אתה אף פעם״ או ״את תמיד״, מעוררת התגוננות. נסו לדבר על התנהגות מסוימת ועל הרגש שלכם.
• לחפש רגעי חיבור קטנים: קפה משותף בבוקר, הליכה קצרה, הודעה באמצע היום. רגעים כאלה בונים בסיס רגשי שעליו קל יותר לדבר על דברים קשים.
• לשים לב לטוב: לפי מחקריו של ג׳ון גוטמן, זוגות יציבים מקפידים לבטא הערכה וחיבה גם בתקופות קשות. זה נשמע פשוט, אבל בתקופה של ריחוק זה דורש מאמץ מודע.
• לעצור ריבים לפני שהם מסלימים: להסכים על הפסקה ולחזור לשיחה אחרי שהגוף נרגע.

אם תרצו להבין לעומק את הדפוסים שהכי פוגעים בתקשורת, קראו על ארבעת הפרשים של גוטמן, ועל העבודה בעמוד תקשורת זוגית.

מתי הסירוב הוא חלק ממשבר עמוק יותר?

יש מצבים שבהם הסירוב לייעוץ הוא אחד מכמה סימנים לכך שהקשר נמצא במשבר ממשי:

• בן או בת הזוג מסרבים לדבר על הקשר בכלל, לא רק על ייעוץ.
• יש חשד לבגידה או לקשר רגשי מחוץ לזוגיות.
• אחד מכם כבר אמר שהוא שוקל לעזוב.
• יש תקופה ארוכה של נתק כמעט מלא, רגשי ופיזי.

במצבים כאלה, ייעוץ לבד יכול לעזור לכם להבין מה קורה ולהחליט מה נכון לכם. לפעמים גם ייעוץ הבחנה, תהליך קצר שמיועד בדיוק לזוגות שבהם אחד רוצה להמשיך והשני מתלבט, יכול להיות גשר מתאים. מידע נוסף בעמוד משבר בזוגיות ובמאמר ייעוץ הבחנה.

וחשוב לומר: אם אתם מרגישים פחד מבן או בת הזוג, אם יש שליטה, איומים או אלימות, הצעד הראשון הוא לדאוג לביטחון שלכם ולפנות לגורם המתמחה באלימות במשפחה. ייעוץ זוגי אינו מתאים במצב כזה.

צעד ראשון שאפשר לעשות כבר השבוע

אם אתם מרגישים תקועים, הנה הצעה פשוטה: כתבו לעצמכם שלושה משפטים. מה אני מרגיש או מרגישה בקשר כרגע. מה אני מתגעגע או מתגעגעת אליו. ומה הייתי רוצה שיהיה אחרת. את המשפטים האלה, בניסוח רך ולא מאשים, אפשר לשתף בשיחה הבאה.

ואם תרצו לבדוק אפשרות של התחלה לבד, או להתייעץ איך להציג את הרעיון, אפשר לקבוע שיחת היכרות קצרה דרך עמוד יצירת הקשר. לעיתים קרובות עצם ההחלטה לפעול, גם כשהשני עוד לא שם, מחזירה תחושה של תנועה במקום של תקיעות. למידע כללי על התהליך, ראו מה זה ייעוץ זוגי ואיך זה עובד.

איך נראה תהליך שבו בן הזוג מצטרף בהדרגה?

נניח שאישה מגיעה לבד לייעוץ, אחרי שבן זוגה אמר בפעם השלישית ש״אין לו מה לחפש שם״. בפגישות הראשונות היא מתארת תסכול גדול: היא מרגישה שהיא זו שתמיד יוזמת, מתכננת ומזכירה, ושהוא נסגר בכל פעם שהיא מעלה נושא רגשי. בעבודה המשותפת היא מתחילה לשים לב שבשנייה שבה הוא שותק, היא מגבירה את הלחץ, וככל שהיא לוחצת, הוא נסגר יותר.

היא מחליטה לנסות משהו אחר. במקום לרדוף אחריו לשיחה בכל ערב, היא אומרת לו שהיא רוצה לדבר על משהו חשוב לה, ושואלת מתי יתאים לו. כשהוא שותק, היא לא ממשיכה ללחוץ אלא אומרת שהיא תחכה. היא גם מתחילה לשתף אותו בדברים טובים מהיום שלה, לא רק בתלונות.

אחרי כמה שבועות הוא שואל, כמעט בדרך אגב, מה בעצם מדברים שם, בפגישות. זו לא הסכמה להצטרף, אבל זו סקרנות. היא עונה בכנות, בלי לחץ, ומציעה שאם ירצה, יוכל לבוא לפגישה אחת. לפעמים זה לוקח עוד זמן. לפעמים הוא מגיע כבר בשבוע הבא.

הדוגמה הזו כללית ומומצאת, אבל היא ממחישה עיקרון שחוזר הרבה: כשמי שרוצה בייעוץ מפסיק לנסות לשנות את השני ומתחיל לשנות את התגובה שלו עצמו, נפתח מקום. אין בזה ערובה, אבל זו לרוב הדרך עם הסיכוי הטוב ביותר.

איך לשמור על עצמכם בזמן שאתם מחכים?

לחיות בקשר שבו אתם מרגישים שמשהו חסר, והשני לא מוכן להתייחס לזה, זה מתיש. קל להיכנס למצב שבו כל האנרגיה שלכם הולכת לניסיון לשכנע, להסביר או לחכות לשינוי. כדאי לזכור שגם הצרכים שלכם חשובים בינתיים.

• מקורות תמיכה נוספים: חברים קרובים, משפחה, קבוצת תמיכה או טיפול אישי. הקשר הזוגי חשוב, אבל הוא לא חייב להיות המקור היחיד לתמיכה רגשית.
• שגרה שמחזקת אתכם: פעילות גופנית, תחביב, זמן לבד. כשאתם במצב טוב יותר, גם השיחות על הקשר נעשות רגועות יותר.
• גבולות ברורים: לדעת מה אתם מוכנים לקבל ומה לא, ולומר זאת בשקט ובעקביות.
• סבלנות עם תאריך: מותר לתת זמן, וגם מותר לקבוע לעצמכם בשקט עד מתי אתם מוכנים לחכות לפני שתבחנו את המצב מחדש.

אם יש ילדים בתמונה, המתח ביניכם משפיע גם עליהם, גם כשנדמה שהם לא שמים לב. שמירה על שיתוף פעולה הורי סביר, גם כשהזוגיות עצמה במשבר, מגינה עליהם. על כך כתבתי בעמוד הורות משותפת.

משפטים שכדאי להימנע מהם, ומה לומר במקומם

לפעמים השיחה על ייעוץ נכשלת בגלל ניסוח אחד. הנה כמה משפטים נפוצים שנוטים לעורר התנגדות, והצעות לניסוח רך יותר:

• במקום ״אתה צריך טיפול״, אפשר לומר ״אני רוצה שנעשה משהו יחד בשביל הקשר שלנו״.
• במקום ״כל החברות שלי אומרות שזה לא נורמלי״, עדיף לדבר רק על מה שאתם מרגישים, בלי להביא קולות מבחוץ.
• במקום ״אם לא תבוא, זה אומר שלא אכפת לך״, נסו ״אני יודעת שזה לא פשוט לך, ואשמח שתחשוב על זה״.
• במקום להציג את הייעוץ כהצלה אחרונה, הציגו אותו כהשקעה: ״כמו שאנחנו דואגים לבריאות, אני רוצה שנדאג גם לנו.״

שימו לב שבכל הניסוחים החלופיים, הדובר מדבר על עצמו ועל הרצון שלו, ומשאיר לשני מקום לבחור. תחושת בחירה היא אחד הגורמים שהכי מגדילים את הסיכוי להסכמה. ואם בכל זאת התשובה היא לא, זה לא סוף הדרך. אפשר לחזור לנושא בעוד כמה שבועות, בינתיים להתחיל לבד, ולראות מה משתנה.

רוצים לקרוא עוד על התחום? העמוד המרכזי על משבר בזוגיות מרכז את כל מה שכדאי לדעת, כולל איך נראה התהליך.

המאמר נועד להסבר כללי ואינו מחליף ייעוץ אישי. אם יש בבית אלימות או חשש לביטחון, אפשר לפנות בכל שעה למוקד 118 של משרד הרווחה.