ירידה בחשק בזוגיות: מה עומד מאחוריה ואיך מתחילים לשנות

מה זה בעצם ירידה בחשק, ולמה היא כל כך מבלבלת?

ירידה בחשק היא מצב שבו הרצון למגע מיני, ולפעמים גם למגע גופני בכלל, נחלש לאורך זמן. יש מי שמרגישים את זה בהדרגה, כמעט בלי לשים לב, ויש מי שמתעוררים יום אחד ומבינים שעברו חודשים מאז הפעם האחרונה. הבלבול מגיע מכך שבדרך כלל אין סיבה אחת ברורה. הקשר עדיין טוב במובנים רבים, יש חיבה, יש שיתוף פעולה, ובכל זאת משהו בצד האינטימי השתתק.

חשוב להבחין בין ירידה בחשק לבין פער בתשוקה בין בני זוג. בפער, לאחד יש רצון גבוה יותר מלשני, וזה יכול להיות כך מתחילת הקשר. בירידה בחשק, משהו השתנה: פעם היה רצון, והיום הוא פחות נוכח. לפעמים שני המצבים מתערבבים, ובפגישה אני מבקשת לשמוע את שניכם כדי להבין איזה סיפור אתם חיים בפועל.

למה החשק יורד בזוגיות ארוכה?

התשובה הכנה היא שיש הרבה גורמים, ובדרך כלל כמה מהם פועלים יחד. הנה הנפוצים שבהם:

• עומס ועייפות. עבודה, ילדים, הורים מבוגרים, חובות. גוף שמתפקד במצב הישרדות לא פנוי לתשוקה.
• מתח רגשי לא פתור. כעס שלא נאמר, תחושה שלא רואים אתכם, ריבים שחוזרים על עצמם. קשה להתקרב פיזית למי שאתם מרגישים ממנו רחוקים רגשית.
• שינויים גופניים והורמונליים. היריון ולידה, הנקה, גיל המעבר, מחלות כרוניות, תרופות מסוימות ובהן חלק מנוגדי הדיכאון.
• דימוי גוף. שינויים במשקל או במראה יכולים לגרום לאדם להתכווץ ולהימנע ממגע.
• שגרה והרגלים. כשהמיניות הפכה לתסריט קבוע, צפוי ומהיר, היא מאבדת מהקסם שלה.
• חוויות עבר. לפעמים פגיעה ישנה, או מסרים שספגנו בבית על מיניות, מתעוררים דווקא בשלב של יציבות.

החוקרת רוזמרי בסון תיארה מודל שבו אצל אנשים רבים, ובמיוחד בקשרים ארוכים, החשק אינו מופיע באופן ספונטני לפני המגע אלא נבנה בתגובה לו. כלומר, יש מי שמתחילים להרגיש רצון רק אחרי שהתחילה קרבה נעימה. ההבנה הזו לבדה מורידה לא מעט לחץ: היעדר חשק ספונטני אינו בהכרח בעיה, הוא יכול להיות פשוט הדרך שבה הגוף שלכם עובד.

איך זה נראה ביומיום? כמה תרחישים מוכרים

נניח שזוג עם שני ילדים קטנים מגיע ומספר שבערב, אחרי השכבה, כל אחד נופל לטלפון שלו. אחת מבני הזוג מרגישה שכל נגיעה היא רמז למשהו, ולכן נמנעת גם מחיבוק. השני מפרש את ההימנעות כדחייה ומפסיק לנסות. אף אחד לא החליט לוותר על המיניות. היא פשוט נשחקה בין הציפייה, העייפות והפחד להיפגע.

תרחיש אחר: נניח שבן זוג עבר תקופה קשה בעבודה, ישן מעט ומרגיש שהוא נכשל. החשק שלו ירד, והוא מתבייש לדבר על זה. בת הזוג בטוחה שזה קשור אליה, ומתחילה לחשוב שאולי היא כבר לא מושכת. שני אנשים סובלים בשקט, וכל אחד מספר לעצמו סיפור אחר.

המשותף לשני המקרים הוא ששתיקה מחמירה את המצב. כשלא מדברים, כל צד ממלא את החלל בפרשנות, ובדרך כלל בפרשנות הכואבת ביותר.

איך מדברים על ירידה בחשק בלי שזה יהפוך לריב?

שיחה על מיניות היא אחת השיחות הרגישות ביותר בזוגיות. כמה עקרונות שעוזרים:

1. בוחרים זמן ניטרלי. לא במיטה, לא מיד אחרי ניסיון שלא הצליח, ולא באמצע ויכוח על משהו אחר. הליכה משותפת או ישיבה רגועה בסלון מתאימות יותר.
2. מדברים על עצמכם. במקום אתה אף פעם לא יוזם, אפשר לומר אני מתגעגעת לקרבה בינינו ומרגישה קצת בודדה בזה.
3. שואלים מתוך סקרנות. מה עובר עליך בתקופה הזו? מה מקשה עליך להתקרב? ואז באמת מקשיבים, גם כשהתשובה לא נוחה.
4. לא מחפשים אשם. ירידה בחשק היא כמעט תמיד תוצר של מערכת, לא של אדם אחד.

אם אתם מוצאים שכל ניסיון לדבר הופך למתקפה והגנה, כדאי לקרוא על איך לדבר בלי לריב. הכלים שם נכונים גם לשיחות על אינטימיות.

מה אפשר לעשות בבית כדי להחזיר את החשק?

אין תרגיל קסם, אבל יש צעדים קטנים שמשנים את האווירה בהדרגה:

• להפריד בין מגע לבין מין. להסכים לתקופה מסוימת על מגע בלי ציפייה להמשך. חיבוק ארוך, עיסוי כתפיים, להחזיק ידיים מול סדרה. כשהמגע מפסיק להיות הזמנה מחייבת, הוא חוזר להיות נעים.
• לזהות מה מאיץ ומה בולם. המודל שפיתחו החוקרים ג׳ון בנקרופט ואריק יאנסן, ושהפכה לנגיש לקהל הרחב הסופרת והחוקרת אמילי נגוסקי, מתאר מערכת של דוושת גז ודוושת בלם. לפעמים הבעיה אינה מעט גז אלא הרבה בלם: כלים בכיור, דאגה לילד, חשש שישמעו. שווה לשבת ולכתוב, כל אחד לעצמו, מה מדליק ומה מכבה אותו.
• לפנות זמן לזוגיות שאינה רק לוגיסטיקה. ערב קבוע בשבוע, גם בבית, בלי טלפונים ובלי שיחות על חשבונות.
• לטפל בעומס. כשאחד מבני הזוג נושא את רוב המטלות והתכנון, קשה לו לעבור מתפקיד המנהל לתפקיד האוהב. על זה כתבתי בעומס מנטלי וחלוקת תפקידים בבית.
• לבדוק את הצד הרפואי. אם הירידה הופיעה בפתאומיות, אחרי תחילת טיפול תרופתי או יחד עם כאב, כדאי לפנות לרופא המשפחה או לרופא נשים או אורולוג לפי הצורך.

שימו לב שהצעדים האלה עובדים לאט. זה בסדר. מטרה סבירה לחודש הראשון היא פחות מתח סביב הנושא, לא בהכרח יותר מין.

איך תקופות חיים שונות משפיעות על החשק?

החשק אינו קבוע לאורך חיי הקשר, והוא מגיב בחדות למעברים. כדאי להכיר כמה מהצמתים המוכרים, כי הזיהוי לבדו מוריד הרבה אשמה.

אחרי לידה ובשנים הראשונות של הורות

הגוף עובר שינויים משמעותיים, השינה מקוטעת, ולעתים קרובות מי שמניקה או מטפלת בתינוק רוב היום מרגישה שהגוף שלה כבר שייך למישהו אחר. מגע נוסף בערב עלול להרגיש כמו עוד דרישה. זה מובן לגמרי, וזה גם זמני ברוב המקרים. המאמר על זוגיות אחרי לידה מרחיב על התקופה הזו.

גיל המעבר ושינויים הורמונליים

שינויים הורמונליים יכולים להשפיע על החשק, על הלחות ועל תחושת הנוחות במגע. יש לכך פתרונות רפואיים, ושווה לדבר עליהם עם רופאה ולא להשלים בשקט.

תקופות של לחץ כלכלי או מקצועי

פיטורים, פתיחת עסק, מעבר דירה. כשהמוח עסוק בהישרדות, התשוקה נדחקת לתחתית הרשימה. כאן הדבר החשוב הוא לא לפרש את זה כדחייה אישית.

אחרי משבר באמון

כשהייתה בגידה או פגיעה אחרת, הגוף לפעמים נסגר כדי להגן על עצמו. במצב כזה אין טעם לנסות לעקוף את הפגיעה. צריך לטפל קודם בשבר עצמו, בקצב שמתאים לצד שנפגע.

מה עושה מי שהחשק שלו ירד, ומה עושה מי שמחכה?

לכל אחד מבני הזוג יש תפקיד אחר בתהליך, וכדאי לדבר עליהם בנפרד.

אם אתם הצד שהחשק שלו ירד, נסו לשים לב לרגעים שבהם בכל זאת עולה משהו, גם אם קטן. מתי הרגשתם נינוחים בגוף? מה היה שונה באותו יום? כדאי גם לבדוק אם יש בכם כעס או עלבון ישן כלפי בן או בת הזוג שלא נאמר. לפעמים ההימנעות היא הדרך היחידה שמצאנו להגיד משהו שקשה להגיד במילים.

אם אתם הצד שמחכה, זה מתיש ומבודד, ומותר להודות בזה. יחד עם זאת, נסו להשקיע בקרבה שאין לה מטרה. מחמאה שלא מובילה לשום מקום, עזרה בלי לצפות לתמורה, שאלה על היום של השני והקשבה לתשובה. נניח שבכל ערב אחד מכם מכין תה ושניכם יושבים עשר דקות במרפסת בלי טלפון. זה נשמע רחוק מהמיטה, אבל בשביל הרבה אנשים זה בדיוק הגשר שחסר.

ושניכם, יחד, יכולים להחליט שבתקופה הקרובה המטרה היא לחזור ליהנות מהמגע, לא לחזור לתדירות של פעם.

מה לא כדאי לעשות?

יש כמה דפוסים שכמעט תמיד מחמירים את המצב:

• לספור פעמים ולהציג את הספירה כהוכחה.
• להסכים למין בלי רצון רק כדי שיהיה שקט. לאורך זמן זה מגביר את הרתיעה.
• להעניש בשתיקה או בקרירות אחרי דחייה.
• להשוות לזוגות אחרים, לתקופה שלפני הילדים או לסדרות טלוויזיה.

המכנה המשותף הוא לחץ. כשהמיניות הופכת למבחן, היא מאבדת את מה שהופך אותה למשהו שרוצים.

עוד טעות נפוצה היא לחכות שהחשק יחזור מעצמו לפני שעושים משהו. אצל אנשים רבים הרצון מגיע אחרי התנועה ולא לפניה, ולכן המתנה פסיבית עלולה להימשך שנים. עדיף לבחור צעד קטן אחד, למשל חיבוק ארוך כל ערב לפני השינה, ולהתמיד בו בלי לבדוק כל יום אם זה כבר עובד.

מתי כדאי לפנות לייעוץ זוגי בגלל ירידה בחשק?

כדאי לשקול פנייה לטיפול כשאחד או יותר מהמצבים האלה מתקיימים:

• המצב נמשך חודשים ארוכים ואחד מכם או שניכם סובלים ממנו.
• כל שיחה על הנושא נגמרת בעלבון, בבכי או בשתיקה ממושכת.
• התחלתם להתרחק גם במובנים אחרים, ומרגישים יותר כמו שותפים לדירה מאשר כמו בני זוג.
• יש ברקע אירוע קשה, כמו בגידה, לידה מורכבת או אובדן, שלא עובד עד הסוף.
• מופיעות מחשבות על פרידה בגלל הנושא.

בטיפול זוגי שמתמקד באינטימיות ומיניות בזוגיות, אנחנו לא מתחילים מהמיטה. אנחנו מתחילים מהסיפור: מה קרה לקשר, מה כל אחד מכם מרגיש, מה נאמר ומה נבלע. מיניות היא לרוב המקום שבו מצטברים כל שאר הדברים, ולכן כשמטפלים בקרבה הרגשית, החשק לא פעם מתחיל להשתנות בעקבותיה.

יש מצבים שבהם נכון לשלב גם מטפל או מטפלת מינית מוסמכים, למשל כשיש כאב במגע, קושי תפקודי או טראומה. יועצת זוגית טובה תדע לזהות את זה ולהפנות בהתאם. אם אתם לא בטוחים מאיפה להתחיל, אפשר לקרוא עוד על ייעוץ זוגי ועל האופן שבו התהליך בנוי, או פשוט לתאם שיחת היכרות.

ומה אם רק אחד מאיתנו מוכן לדבר על זה?

זה קורה לא מעט. לפעמים מי שהחשק שלו ירד מרגיש שכל שיחה היא עוד דרישה, ולכן נמנע. במקרה כזה אפשר להתחיל בפגישה אישית, ולחשוב יחד איך להזמין את בן או בת הזוג בלי להפוך את זה לעוד מקור ללחץ. על כך הרחבתי במאמר בן או בת הזוג לא מוכנים ללכת לייעוץ. לעתים קרובות, כשמי שנמנע מבין שהמטרה אינה לתקן אותו אלא להבין את שניכם, ההתנגדות מתרככת.

רוצים לקרוא עוד על התחום? העמוד המרכזי על אינטימיות ומיניות מרכז את כל מה שכדאי לדעת, כולל איך נראה התהליך.

המאמר נועד להסבר כללי ואינו מחליף ייעוץ אישי. אם יש בבית אלימות או חשש לביטחון, אפשר לפנות בכל שעה למוקד 118 של משרד הרווחה.